לא צריך לספור קלוריות

רבים מאמינים כי כדי לאכול בצורה הנכונה ולהימנע מהשמנה או אגירת שומנים, עלינו לספור קלוריות - לחשב את הערך הקלורי של המזון אותו אנו צורכים ולהתאים את כמות הקלוריות הנכונה לגופנו. אכן, זו התיאוריה הרווחת והפשוטה ביותר למדידה. אך זוהי אינה השיטה האידיאלית לחישוב כמות המזון הדרושה לגופנו כדי להימנע מאגירת שומנים עודפים!

 מהי קלוריה בעצם?
קלוריה היא יחידת מידה לחום ואנרגיה. כלומר, ספירת קלוריות היא בעצם ספירת האנרגיה שמופקת מהמזון. האם כל המזון הנצרך הופך לאנרגיה? התשובה היא – לא!

תפקידי המזון בגופנו הם רבים ומגוונים, ואנלוגיה של המזון לדלק במכונית הנה לא מדויקת. בגופנו מתרחשים תהליכים רבים הזקוקים לרכיבי התזונה על מנת להתקיים:

- *חלבונים*: משמשים לתקשורת בין-תאית, מעבר חומרים במחזור הדם, מספקים צמיגות ואוסמולריות מתאימה למחזור הדם, מבצעים ריאקציות ביוכימיות (אנזימים), מקנים תנועתיות ונידות, ושומרים על ההומיאוסטזיס. הם גם משמשים כמקור אנרגיה במצבי צום ורעב.
- *שומנים*: משמשים לספיגת ויטמינים מסיסי שומן מן המעי, כחומר בידוד בעור וסביב איברים מסוימים, מסייעים בשמירת טמפרטורת גוף קבועה, מספקים חומצות שומן חיוניות ולהם תפקידים מגוונים וחשובים. הם גם מספקים אנרגיה בתנאים מסוימים.
- *פחמימות*: משמשות לייצור אנרגיה. השימוש בפחמימות כמקור אנרגיה הוא יעיל יותר מכיוון שנדרש פחות חמצן כדי לפרק אותן לעומת פירוק שומנים וחלבונים לצורך אנרגיה.

#### מתי אנחנו אוגרים שומן?
צריכה עודפת של כל אחד מרכיבי התזונה (חלבונים, שומנים, ופחמימות) או כולם יחד, גורמת לאגירת שומן ברקמות השומן. כלומר, אנו יכולים לאכול כמות קלורית שמתאימה כביכול לגופנו, אך עדיין לאגור שומן בגלל צריכה עודפת של רכיב תזונה מסוים.

לדוגמה:
- אם נאכל שתי כוסות פסטה מבושלת, נצרוך כ-300 קק"ל. זוהי ארוחה שאינה גדולה, אך עדיין יכולה לגרום לאגירת שומן אם צרכנו כמות רבה מדי של פחמימות.
- דוגמה נוספת היא סלט גדול המכיל ירקות רבים, שמן זית לא מדוד, רוטב אלף האיים, חופן אגוזי מלך, מעט קשיו ופסטו. למראית עין זהו סלט דיאטטי, אך צריכת השומן בסלט גבוהה ולכן יכולה לגרום לאגירת שומן.

#### איך נמנעים מאגירת שומן?
כדי להימנע מאגירת שומן, חשוב לשים לב לכמות של כל אחד מרכיבי התזונה בארוחה ולאכול את הכמות הנכונה מכל אחד מהם. אם נאכל מכל רכיבי התזונה בארוחה עד כדי שובע, סביר להניח שנאכל את הכמות הנכונה. הכמות הנכונה משתנה מאדם לאדם בהתאם לגורמים כמו רמת פעילות גופנית, גובה ועוד.