דיאטת פליאו- עובדות 

הדיאטה הפליאוליתית זכתה לפופולריות רבה מאד בזמן האחרון. 

לפני שפוצחים בדיאטה חשוב להכירה מכל ההיבטים האפשריים ולהבין את  ההשלכות שלה.

ההיבט ההיסטורי/ארכיאולוגי:

 

זהו הטיעון המרכזי של תומכי הדיאטה הזו.

הרעיון המרכזי העומד מאחורי דיאטה זו הוא שהמפתח לאריכות ימים ובריאות אופטימלית הוא לוותר על התזונה החקלאית המודרנית שגורמת לנו להיות חולים כרוניים ולא מסונכרנת עם הביולוגיה שלנו ולאכול כפי שהאדם הפליאוליתי אכל לפני יותר מ-10,000 שנים. תזונה שהכילה בעיקר בשר ותוספת של ירקות, פירות, קצת אגוזים ושמנים אבל ללא ספק לא הכילה דגנים, קטניות או מוצרי חלב. ההנחה היא שתזונה פליאולית זו תשפר את בריאותינו ונאריך ימים.

לגירסה זו של תזונה פליאוליתית אין שום בסיס מבחינת עובדות ארכיאולוגיות.

מה באמת ידוע מממצאים ארכיאולוגיים וממחקרים מדעיים-

 

1. לבני האדם אין שום התאמה אנטומית או גנטית מיוחדת לצריכת בשר.

להיפך- יש לנו התאמות מיוחדות רבות לצריכת צמחים, לדוגמא-

אנחנו, בני האדם, בניגוד לקרניבורים לא מסוגלים לייצר ויטמין C  בעצמינו. אנחנו חייבים לקבל אותו מהצמחים.

יש לנו, לבני האדם, מעיים ארוכים, שטח פנים גדול במעיים והרבה חיידקי עיכול , שלא כמו לקרניבורים, בכדי לעכל את החומר הצמחי.

יש לנו מבנה שיניים רב תכליתי- יש לנו שיניים טוחנות שנועדו לגרוס את הרקמה הצמחית הסיבית. אין לנו ניבי טרף שמיועדות לקריעת הבשר, כפי שיש לקרניבורים.

 

2. בני אדם אכן אכלו בשר, תלוי באזור מחייתם, אך בנוסף אכלו הרבה צמחים-

באיזורים חמים וטרופיים, צמחים היו חלק משמעותי מהתזונה. בנוסף הבשר שנאכל בימים ההם היה שונה מאד מהבשר שקיים היום . הבשר היום מגיע מצאן ובקר- אלו חיות מבויתות שלא היו קיימות בעידן הפליאוליתי. הפליאוליתים אכלו חיות שהם צדו, לרוב חיות קטנות כמו ארנבות. הם גם לא אכלו הרבה בשר כאשר הם אכלו את החיה אלא אכלו גם את מח העצם ואיברים פנימיים.

לחקות את התזונה הפליאוליתית משמע לאכול את החיות הללו (ארנבות...) ולא את הבשר הקיים בשוק, את מח העצם ואת האיברים הפנימיים. בנוסף לאכול צמחים רבים כי הרי אנו חיים באיזור חם.

הסיבה ליצירת מיתוס זה נובעת מהטייה ארכיאולוגית: עצמות (זכר לחיות שנאכלו) משתמרות טוב יותר ולאורך שנים רבות מכיוון שהן מורכבות מ-80% מינרלים לעומת שרידים צמחיים עדינים.

 

3. האדם הפליאוליתי אכל קטניות ודגן-

ישנם ממצאים של כלי אבן מלפני 30 אלף שנה (20 אלף שנה לפני המצאת החקלאות) ששימשו לטחינת זרעים וגרעינים.

בנוסף, פותחה טכניקה בעזרתה ניתן למדוד את אבנית השן המאובנת. בדקו את האבנית של השיניים הטוחנות המאובנות ומצאו שרידים של צמחים מאובנים כמו גרגירי עמילן, שעורה, קטניות.

 

4. המזונות המומלצים עפ"י דיאטת הפליאו הם תוצרי החקלאות-

הבשר- כפי שתיארתי מקודם, הבשר אותו מומלץ לאכול עפ"י הדיאטה הפליאוליתית אינו אותו הבשר שנאכל ע"י האדם הפליאוליתי.

בננות- בננות הן תוצר חקלאי מוחלט. בננת בר מלאה בזרעים ולא אכילה. בפיתוח הזנים החקלאיים חיסלו את היכולת של הבננה לייצר זרעים וכל בננה שאנחנו אוכלים היא שיבוט של בננה אחרת שגדלה מייחורים. מזון חקלאי ללא ספק.

חסה- המרכיבים שבחסה שונו לפי הצרכים שלנו. חסת בר מכילה הרבה נוזל חלבי שלא ניתן לעיכול, מגרה את מע' העיכול והעלים קשים. באמצעות פיתוח הזנים הפכו את החסה לרכה יותר, הסירו את המיץ החלבי ואת המרירות והפכו אותה לטעימה יותר.

עגבניות- הוסרו הרעלנים טומטין וסולנין.

אוכמניות- התוצר החקלאי גדול יותר.

אבוקדו- הזן החקלאי בשרני הרבה יותר.

ביצים- בטבע התרנגולות לא מטילות ביצים כל השנה ובד"כ הן קטנות יותר. אדם הרוצה לאכול דיאטה פליאוליתית לא יכול לאכול ביצים כל השנה...

ברוקולי- הברוקולי לא היה קיים כלל בתקופה הפליאוליתית. ייצרו אותו וגם את הכרוב, הכרובית, הקייל, הקולורבי ואת כרוב הניצנים מפרח. כולם מאותו המין. הם נבררו כדי ליצור את סוג המזון שאנחנו אוהבים. כולם המצאות אנושיות.

גזר- גזר בר נראה אחרת לחלוטין- קטן בהרבה, מכיל חומרים מרים ובעלי טעם רע שהם קוטלי חרקים טבעיים. הזן החקלאי של הגזר גדול יותר, מתוק יותר ועשיר בויטמינים.

שקדים- הציאניד הוסר.

ההיבט התזונתי:

 

הדיאטה הפליאוליתית גורסת שיש לאכול הרבה חלבון מהחי, שפע של ירקות, כמות גדולה של שמנים מפירות (אבוקדו, זיתים). לאכול במידה ירקות שורש, פירות, מוצרי חלב שמנים ולהימנע מאכילת סוכר (על כל נגזרותיו ומוצריו), מזון מעובד, דגנים וקטניות ושמניים

 

מהן ההשלכות התזונתיות לאכילה בצורה כזו?

 

1. בדיאטה זו אוכלים מעט מאד פחמימות. לפחמימות יש תפקיד מאד חשוב בגופינו. כאשר אנו אוכלים מעט מדי פחמימות הגוף נכנס לסטרס ובמקביל משתמש בחלבון בתור ספק אנרגיה. בתהליך של הפיכת חלבון לאנרגיה נפלט תוצר לוואי והוא החנקן. החנקן רעיל לגוף וחייב להיפלט החוצה דרך השתן (הכליות). כאשר זה קורה כל הזמן ובמידה גדולה ישנו עומס על הכליות  וזה עלול לגרום לתחלואה בכליות.

בנוסף, כאשר ישנה צריכה דלה של פחמימות אנו מאטים את קצב חילוף החומרים של גופינו, דבר שבסופו של דבר עלול לגרום להשמנה.

2. בעיה נוספת שמתרחשת עקב אכילת דיאטה זו היא צריכה מוגזמת של כולסטרול. כולסטרול הוא שומן שחשוב לגוף- הוא גם מיוצר ע"י הגוף עצמו וגם נצרך דרך האוכל. כאשר צורכים אותו במידה רבה הוא עלול לגרום לטרשת עורקים כלילית.

3. ישנה גם הבעייתיות של אכילת כמות גדולה של שמנים. הגוף זקוק לשמנים והם אכן חיוניים לתיפקודו. ישנן אף חומצות שומן שהגוף אינו יכול לייצר באופן אנדוגני, כלומר בעצמו והוא חייב לקבל אותן דרך המזון, אבל הוא זקוק לחומצות השומן במידה קטנה וזאת מכיוון שאין הרבה תהליכים שבהם הן משתתפות ולכן בעודף שלהן הן תהפוכנה לשומן שייאגר במאגרי השומן ואנחנו נשמין. בנוסף, חומצות השומן הרוויות, שלהן הגוף לא זקוק, הן אלו שנמצאות בגבינות השמנות שמומלצות לאכילה עפ"י הדיאטה הזו.

4. ישנן כמובן גם השלכות חיוביות לתזונה הזו והיא אכילה דלה או הימנעות מוחלטת של מזונות מעובדים. מזונות מעובדים אכן לא מיטיבים עם הגוף ומכילים כל מני חומרים משמרים שההשלכות שלהם עדיין במחקר. אין ספק כי אכילת מזונות טריים, בעונתם, ללא תוספת של חומרים משמרים מיטיבה עם הגוף. כמובן שלא צריך את דיאטת הפליאו בשביל לאכול כמות דלה או להימנע ממזונות מעובדיםJ

 

ההיבט הפסיכולוגי:

 

אכילה של כל דיאטה בה יש הרבה הגבלות, דיאטה בה יש אסור ומותר, היא דיאטה שלפי דעתי האישית, פסולה.

כל איסור גורם לכמיהה עזה יותר. זהו צורך אנושי. האיסורים השונים רק יוצרים צורך עז יותר לשבור אותם.

אנו לא יכולים לחיות באשליה שאנו חיים בעולם מושלם ובו המזונות המעובדים, הממתקים והחטיפים אינם קיימים. הם כן קיימים ועלינו להתמודד עם הנוכחות שלהם. כבר יצאו מחקרים שמוכיחים שגוף האדם יכול להתמודד עם כל מני סוגי מזונות, גם מעובדים. לא ייגרם שום נזק אם נדע לאכול אותם במידה מועטה.

חשוב לזכור שדווקא האיסורים הללו עלולים לגרום לאכילה בלתי נשלטת  שלהם מתוך הסיבה של "אם כבר אז כבר"- כלומר אם כבר אכלתי משהו שאסור לי ושברתי את החוקים, אז אוכל המון.

אני מאמינה שיש להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע לאכילת מזונות מעובדים או עתירים בסוכר. יש לקחת בחשבון את הגורם השכלתני אך גם לתת מקום לגורם האמוציונלי (לחשקים שלנו). אנו מבצעים שיקול דעת פעמים רבות בחיים שלנו. אותו הדבר יש לעשות גם כאן.

 

ההיבט האקולוגי:

 

לגידול בע"ח לשם אכילתם יש השלכות אקולוגיות הרסניות-

 

1. גידול בעלי החיים גורם לפליטה עצומה של גזי חממה-  51% מגזי החממה הנפלטים היום לאטמוספירה הם כתוצאה ממשק החי. גזי החממה תורמים לאפקט החממה שגורם לנזקים סביבתיים גדולים. 

2.  30% משטחי היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי. התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי להשמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים.

3. זיהום אוויר-  משק החי אחראי לפליטת 64% מהאמוניה לאטמוספירה וזו תורמת ליצירת גשם חומצי (גשם שהוא חומצי יתר על המידה ויש לו השפעות מזיקות לסביבה) ולהעלאת החומציות במערכות האקולוגיות.

4. מחסור במים-  מצב המים בעולם מחמיר וישנו מחסור כללי במים מתוקים. משק החי צורך כמות מים אדירה. בין 15 אלף ל-68 אלף ליטרים של מים נחוצים בכדי לייצר המבורגר אחד! או במילים אחרות, משק החי משתמש בכ-8% מסך ניצול המים העולמי.

 

זה יהיה אסון גדול מאד אם כל האנשים יאמצו את התזונה הפליאוליתית.

יהיה מחסור במים בהיקף נרחב עוד יותר, זיהום רב יותר, התחממות מהירה וגדולה יותר של כדור הארץ ועוד יערות יושמדו בכדי לגדל מרעים ובכדי לגדל את היבולים שנועדו להאכלת החיות. 

 

לסיכום-

 

הדיאטה הפליאוליתי העכשווית היא לא התזונה אותה אכלו בני האדם הפליאוליתים וגם לא אפשרי לאכול כמוהם. הדיאטה הפליאוליתית אינה בריאה לבני האדם- לא פיזית, לא נפשית וגם אינה בריאה לכדור הארץ.

 

מאידך גיסא, אני כן חושבת שאנו יכולים ללמוד מהתזונה של הפליאוליתים כמה דברים-

אין דיאטה אחת נכונה. הפליאוליתים אכלו אוכל מקומי שהיה כמובן שונה ממקום למקום. גוון הוא המפתח לאכילה בריאה.

העדיפו מזון טרי, עונתי ופחות מזון מעובד

מזון מלא הכולל את הסיבים הוא מזון המיטיב עם הגוף.