על דיאטה, רזון ומה שביניהם
צרו קשר
כתובת הקליניקה: הצפון הישן, ת"א
רבים וטובים עשו דיאטה ורבים וטובים עוד יעשו.
למה?
כי לכולנו ישנה פנטזיה להיות רזים.
מטמיעים בנו את הפנטזיה הזו עוד מגיל צעיר, מטמיעים בנו את הפנטזיה הזו בכל דרך אפשרית- בטלביזיה, בקולנוע, בשלטי החוצות, סתם ברחוב, בחנויות הבגדים, בכל מקום אליו נפנה.
ולמה לכולנו יש את הפנטזיה הזו?
כי כולנו בטוחים שאנשים רזים הם לבטח יפים יותר, מצליחים יותר וכמובן מאושרים יותר.
אך האם זה נכון?
האם רזון הוא באמת התגלמות היופי? האם בהכרח ישנו קשר בין רזון ליופי?
האם אדם יפה הוא בהכרח מאושר יותר? מצליח יותר?
כ"כ הרבה שאלות...והתשובות מקובעות אצלנו בתודעה. גם אם חשבנו שלא כך הדבר, העובדות טוענות אחרת.
אז הנה כמה עובדות:
ללא ספק חלק מהאנשים שהנם רזים באמת יפים, אך מצד שני את חלק מהאנשים שהנם רזים לא הייתם מגדירים בתור יפים במיוחד.
חלק מהאנשים הרזים גם מאושרים ומצליחים (ומהי הצלחה בכלל?) וחלק מהרזים והיפים ממש לא מאושרים.
אך האם להיות רזה בהכרח אומר להיות יפה?
יופי ורזון הולכים יד ביד? יופי ורזון בהכרח משפיעים על האושר שלנו?
אנחנו חיים בעידן הרזון. אנחנו לא מודעים לכך אך אנו ממש סוגדים למבנה גוף אנורקטי.
וזו התוצאה- אלפי דיאטות, אלפי עושי דיאטות.
כמעט כולנו עשינו או התנסינו בדיאטה זו או אחרת, רובנו לא שבעי רצון מגופנו והיינו רוצים במידה זו או אחרת לשנות את גופנו.
חוסר שביעות הרצון מגופנו גורם לנו לחוסר ביטחון כללי בשאר תחומי החיים.
הדבר גורם לנו לפקפק ביכולת שלנו ובמסוגלות שלנו להצליח בכל מיני תחומים שונים ומשונים כמו- המסוגלות שלנו להצליח בראיון עבודה, היכולת שלנו למצוא בן/בת זוג ועוד מיני יכולות שונות ומגוונות...
זה כמו כדור שלג...
מרגע שאנו פחות מאמינים בעצמנו, הסיכויים שנצליח פחותים.
אולי זו הסיבה שנדמה לנו שאם נרזה נצליח יותר...
ואולי הסיבה לכך הרבה יותר פשוטה והיא קשורה חד משמעית למדיה.
המדיה שמטפטפת לנו בכל מקום אפשרי ובכל רגע אפשרי את צורת המחשבה הזו:
הרי ג'וליה רוברטס בסרט "אישה יפה" היא התגלמות היופי וכמובן רזה מאד ואכן היא מצליחה כנגד כל הסיכויים והופכת מזונה חסרת כל לאשת איש עשיר במיוחד, אוהבת ונאהבת. היא זוכה גם בבן זוג וגם בכסף...
תנסו להיזכר, האם ישנו סרט שהדמות היפה, המצליחה, הטובה, הייתה שמנה?
לשמנים אין מקום בעולם הזה או לפחות לא על המסך. את השמנים אנו רואים על המסך בתור הדמויות המצחיקות , הדמויות הקומיות, הדמויות המשניות.
כאשר דמות כושלת עושה שינוי מהפכני והופכת למצליחנית, כמעט תמיד חלק מהשינוי יהיה גם חיצוני וכמעט תמיד היא תרזה. הרי איך ייתכן שדמות מצליחה תהיה שמנה?
ואחרי שטיפת המוח הנמרצת הזו, אנחנו מחליטים לעשות שינוי, השינוי שיביא לנו את המנוחה והנחלה, את האושר ואם אפשר גם את העושר: אנחנו פוצחים בדיאטה! הדיאטה באה להציל אותנו מעצמנו!
ואז אנחנו מתחילים-
רק כרוב, רק חסה, לא לאכול אחרי השעה 19:00, אסור חלבונים ופחמימות ביחד באותה ארוחה, אסור לאכול שוקולד, עוגיות, עוגות, וופלות וכל שאר המתוקים, אסור לאכול לחם, פיתות, בורקס, ג'חנון, פיצה...
אסור, אסור, אסור...
כ"כ הרבה איסורים, כ"כ הרבה חוקים. החשיבה שלנו מתחילה להשתבש עלינו. אנחנו מתחילים להיות רעבים, אנחנו מתחילים לרצות יותר את כל המזונות "האסורים", יותר משרצינו אותם מלכתחילה.
ואכן אחרי כמה שבועות של איסורים- אנחנו עולים על המאזניים ורואים את התוצאה המיוחלת-
ירדנו במשקל!
לעיתים אנו יורדים אך ורק במשקל וקפלי השומן המעצבנים נותרים ללא כל שינוי ורק המספר על המאזניים השתנה ולעיתים (במקרה הטוב) חל שינוי אמיתי ונהדר בגופנו וירדנו גם באחוז השומן.
הצלחנו! הורדנו כמה ק"ג! התקרבנו עוד קצת לעבר פנטזיית הרזון!
אך לצערנו, תחושת ההצלחה משתנה במהירות האור והופכת לתחושת כישלון עגומה וזאת בגלל העלייה המטאורית במשקל שמתרחשת כמעט מייד לאחר ההורדה.
כל ק"ג שעולה מפיל אותנו נמוך יותר ובסופה של העלייה, אנו שוקלות אף יותר מששקלנו לפני תחילת הדיאטה, הרכב הגוף שלנו השתנה לרעה (בתהליך ההורדה במשקל פירקנו את השריר ובתהליך העלייה במשקל העלינו בשומן), והגרוע מכל- אנו חסרות ביטחון עצמי עוד יותר משהיינו לפני כן, יותר מתוסכלות, יותר מאוכזבות מעצמנו והרבה יותר רעבות...
חישבו על כל אלה כאשר אתם מתכוננים לקראת הדיאטה הבאה...
לפעמים עדיף להימנע מדיאטה אשר בסופה אנו משמינים. אפשר לעשות זאת בדרך אחרת.
בדרך של אכילה אינטואיטיבית, אכילה תוך כדי שיקול דעת, אכילה בה אנו מספקים לגופנו את האוכל הנכון לו אך עם זאת גם נהנים ומתענגים מהאוכל.